שמלווה את יקירו בבית החולים, רץ בין רופאים, שואל, דואג, וכולו מלא פחדים וחששות. אין לו רגע לנשום, לא לחשוב על עצמו, ובוודאי לא לאכול – וגם גם אם היה רוצה, אין לו מה, ובטח לא בכשרות מהודרת כמו שהוא רגיל.
פתאום מגיעה אליו מנה חמה, טרייה ומהודרת עטופה באהבה.
זו לא רק ארוחה – זו נחמה, תקווה ורגע של אהבת ישראל.
עד שלא ראינו בעיניים, לא האמנו עד כמה ארוחה חמה יכולה להציל נפשות.
החולים ובני המשפחה טרודים כל כך, עד שאין להם זמן לחשוב על אוכל.
האוכל שמגיע עד אליהם, עטוף באהבת ישראל ואחוות אחים,
נותן להם רגע של תקווה, כוח ואמונה.פתאום מגיעה אליו מנה חמה, טרייה ומהודרת עטופה באהבה.